הטיפול הראשוני בחתכים ניתוחיים זיהומיים הינו קבלת טיפול אנטיביוטי, ללא סגירה של הפצע, היות וקיימת סכנה ברורה בסגירה של חתכים מזוהמים, המחדירה את הזיהום אל תוך הגוף. כתוצאה, עשוי הפצע להישאר פתוח ודולף גם לאחר שהזיהום עבר, ולגרום לכאב ואי נוחות רבים, בכללם חוסר תפקוד חלקי ודימוי גוף לקוי. כל אלו מעצימים את חשיבות הטיפול בפצעים אלו באופן מיומן וביעילות.
ניתן לטפל בהצלחה במרבית הזיהומים שלאחר ניתוח. זיהומים שטחיים ועמוקים בחתך הניתוח, כדוגמת חתכים בעור ובתת-העור יצטרכו לעבור טיפול מקומי בעזרת חבישות מתקדמות ומשחות ייחודיות המותאמות לספק לפצעים אלו את התנאים האופטימאליים לאיחוי בזמן קצר.
חשוב לדעת
משתנים נוספים הקשורים למטופל עשויים להשפיע אף הם על ריפוי הפצעים והסכנה לזיהומים, בכללם: גיל החולה, תרופות שהוא נוטל באופן קבע (כגון סטרואידים), מצב מערכת החיסון, עודף משקל, עישון, סוכרת, מצב תזונתי ירוד ומחלות נלוות אחרות.
בהתאם, שיפור בתזונה, בדגש על תזונה העשירה בחלבון (בהנחה שאין התווית נגד, כדוגמת חולים הזקוקים לדיאליזה), והגברה של רמות הברזל בגוף, עשויים לאפשר סגירה מוצלחת של הפצע באמצעות טיפול מקומי בחבישות מתקדמות, בבית המטופל, או בקליניקה פרטית, ללא צורך באשפוז בבית חולים.
